חיפוש עזרה בקרב מתבגרים: עמדותיהם כלפי פנייה למקורות מקוונים ומסורתיים

במאמר זה מוצג מחקר שבוצע על ידי חוקרים ממכללת לוינסקי, בקרב תלמידים בכיתות ז'-יב', במטרה ללמוד על הנכונות שלהם לפנות לעזרה עקב קשיים בלימודים ומצוקות אישיות ואת נימוקיהם להמנעות מפנייה. החוקרים השוו בין מקורות העזרה המקצועיים והבלתי פורמאליים, והתמקדו בבחינת מקומו של האינטרנט כמקור עזרה ובזיהוי מאפייני התקשורת המקוונת המקדמים פנייה לעזרה של מתבגרים, לאור הבדלי מגדר, גיל ומידת רווחה סובייקטיבית. נקודת המוצא התיאורטית של המחברים, היא כי בגיל ההתבגרות ישנו פונציאל גבוה להתעוררות מצבי דחק ומצוקה נפשית בשל השינויים הרבים המתחוללים בתקופה זו. עם זאת, התנהגות חיפוש העזרה מושפעת מקונפליקט פנימי, שכן מחד המתבגר שואף לפתח אישיות עצמאית שעשויה להוליד המנעות מפנייה למקורות חיצוניים, בשל הרצון לחזק את האוטונומיה שלו. מאידך, המצוקות אליהן נחשפים מתבגרים אינן מוכרות להם, וכמו כל משבר, מנגנוני ההגנה הקיימים מאבדים מיעילותם ועולה הצורך בגורם חיצוני שיסייע להם.

ממצאי המחקר מעלים בבירור כי התלמידים נטו לפנות להוריהם ולחבריהם יותר מאשר למקורות עזרה אחרים. האינטרנט הוא מקור אקרקטיבי של סיוע בתחום הלימודים עבור כ-30% מן התלמידים, בשל מגוון הידע העצום המצוי בו, האמצעים הנוחים לחפש בו, זמינותו הגבוה, השימוש העצמאי בו והנוחות הפסיכולוגית הגבוהה של השימוש בו עקב כך. 10% מבין המשתתפים הביעו נכונות גבוהה לפנות לעזרה באמצעות האינטרנט. שיעור זה גבוה במעט מהגורמים המקצועיים, אך נמוך משמעותית מהגורמים הבלתי פורמאליים. כמו כן, האינטרנט נמצא כמקור משיכה למתבגרים המתקשים לפנות למקורות מסורתיים, כגון בנים ומתבגרים שהרווחה הנפשית שלהם נמוכה יחסית. ניתן להניח כי נכונותם נובעת מראיית האינטרנט כמדיום שאינו מאיים. מאחר שהשימוש באינטרנט כמקור עזרה עשוי להתרחב עם הזמן, יש צורך לפתח אתרים שינוהלו על ידי גורמים מקצועיים ויציעו עזרה נפשית לבני נוער. בה בעת, יש ללמד את בני הנוער כיצד להעזר באתרים הללו בדרך מושכלת, ולפתח אמצעי סיוע מבוקרים ומערך הדרכה לשימוש בו.